פסק-דין בתיק עת"מ 204-09

לפני מספר שנים החליטה עיריית פתח תקווה על שינוי בהתנהלותה בכל הנוגע לחיובי ארנונה לגבי מחסנים. העירייה החליטה, כי חלקים מנכסים מסוימים, המשמשים כמחסנים של בעלי עסקים שונים, לא יסווגו עוד כ"מחסנים" אלא על פי הסיווג של "עסקים ומסחר". עד לשינוי האמור נהגה העירייה לפצל את החיוב בארנונה באשר לנכסים בהם מדובר, באופן שהמחסנים סווגו באופן נפרד מחלקם האחר של הנכסים. כך גם נעשה בעניינה של המערערת.

לפניי ערעור על החלטות ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית פתח תקווה (להלן - " ועדת הערר"), אשר דחתה את הערר שהגישה המערערת על החלטת מנהל הארנונה לסווג את שטחי המחסנים לפי הסיווג של "מסחר".

1. הרקע הנדרש

המערערת, בריל תעשיות נעליים בע"מ, מחזיקה בנכס מס' 36107400410 המצוי בקניון אבנת שברחוב ז'בוטינסקי 74, המשמש כחנות לממכר בגדי ילדים וכן בנכס מס' 13901100040, המצוי במרכז קניות "יכין סנטר" שברחוב השחם 11, המשמש כחנות לממכר נעליים. שני הנכסים מורכבים משטח עיקרי המשמש לממכר ומשטח נוסף המשמש לאחסנת סחורה. החנות והמחסן מצויים בסמיכות זה לזה, אולם למחסנים יש כניסה חיצונית ונפרדת נוסף על הכניסה משטח החנות.  

עד לשנת 2007 חויבו הנכסים בארנונה לפי שני תעריפים שונים: חלק החנות חויב בתעריף "מסחר" ואילו חלק המחסן חויב בתעריף "מחסנים". ברם, בשנת 2007 שינה המשיב את סיווג הנכסים, במובן זה שחלק מהשטח אשר סווג עד כה כ"מחסנים" הוחלט לסווגו כ"מסחר". באפריל הומצאו למערערת הודעות שומה, לפיהן הוגדל שטח הנכס לחיוב בהתאמה.

המערערת הגישה שני כתבי ערר לוועדת הערר, שהדיון בהם אוחד, במסגרתם   טענה, כי יש לסווג את הנכס בהתאם לשימוש שנעשה בו, כך שהחלק בו מאוחסנת הסחורה יחויב כמחסן. המערערת טענה, כי המדובר בשטח המיועד לצרכי אחסנה, הנפרד משטח העסק ואין ללקוחות גישה אליו וכי הגדרת "מחסנים" בצו הארנונה כוללת שתי אפשרויות, אשר אחת מהן כוללת בגדרה מחסן מהסוג הנדון בערר. המשיב טען מנגד, כי אין המדובר במחסן לפי צו הארנונה וכי השטח המכונה מחסן מהווה חלק אינטגראלי מהחנות ומשמש אותה לצורך פעילותה המסחרית.   

ביום 25.3.09 דחתה הועדה את הערר שהוגש ביחס לנכס שברחוב ז'בוטינסקי וביום 27.4.09 דחתה הועדה את הערר שהוגש ביחס לנכס ברחוב השחם. ועדת הערר קבעה, כי הסיווג הנכון לשטח שבמחלוקת, לנוכח ההגדרות שבצו הארנונה של עיריית פתח תקווה, הוא "מסחר":

"הנכס נשוא הערעור הינו שטח המשמש לאחסנת סחורה הנמכרת בחנות הסמוכה אליה ולצורך כך קיימת גם כניסה מן החנות אל המחסן, אף כי קיימת אל נכס זה גם כניסה נפרדת ואין בכך כדי לומר, שאם הייתה רק דלת אחת מאחור, היינו מחליטים אחרת, אולם לא נביע את דעתנו לעניין זה עתה, מאחר שאין צורך בכך בהחלטתנו.

הקובע בסוגיה זו הוא האמור בהגדרת "מחסן" בצו הארנונה כלהלן:

סעיף 3.2.13.1 "מחסן": "מקום המשמש בפועל לאחסנת טובין בלבד שלא למטרות מכירה או תצוגה וצמוד למבנה עם כניסה ויציאה נפרדות, והנפרד מהמבנה עצמו ע"י קירות ומהווה את עיקר עיסוקו של המחזיק בנכס."

הנכס נשוא הערר מצוי במבנה בו מצוי עיקר הנכס, הכניסה אליו הינה מחלק הנכס בו מתבצעת הפעילות העיקרית של העורר והיא חנות לממכר בגדים ואילו חלק מהנכס נשוא הערר משמש לאחסון מוצרים שונים המיועדים למכירה בחנות, כלומר מלאי - שנועד להעברה אל החנות לאחר שנמכרו מוצרים אלה שבחנות.

אחסון מוצרים אינו מהווה את עיקר עיסוקה של העוררת ולפיכך ולאור כל האמור לעיל עד כה גם אם לא מתבצעת במחסן פעילות של מכירה וגם משום שבמחסן לא מתבצעת פעילות עסקית נפרדת ועצמאית וגם אם אין ללקוחות כניסה אל שטח המרתף - אנו סבורים שהשטח נשוא הערר אינו תואם את הגדרת מחסן שבצו."

ועדת הערר קבעה עוד, כי גם מהבחינה התכליתית ולאור המבחנים שנקבעו לכך בפסיקה, השטח שבמחלוקת איננו מצדיק סיווג נפרד מזה של הנכס, ובמילותיה:

" השטח המכונה מחסן בו מאוחסן מלאי החנות משרת את החנות ומהווה חלק ממנה ועל כן יש לסווגו על פי הסיווג של עיקר הנכס כחנות בסיווג עסקים, כפי שעשה המשיב."

על החלטת וועדת הערר הגישה המערערת את הערעור שלפני, שבמסגרתו היא טוענת, כי החלטת המשיב בעניינה מהווה שינוי מדיניות פסול וסטייה מדיני ההקפאה בתחום הארנונה וכי בהתאם לצו הארנונה של עיריית פתח תקווה, יש לסווג את השטח שבמחלוקת כ"מחסן", כפי שנהג לעשות המשיב במשך שנים.

2. מסגרת הדיון לנוכח ההלכה שנפסקה בעניין קשת היפרטוי

הליכים מינהליים דומים להליך שלפני ננקטו על ידי בעלי עסקים נוספים בתחומי העיר פתח תקווה. בכל ההליכים נטען, כי שינוי סיווג של נכסים מסיווג כ"מחסנים" לסיווג של "עסקים ומסחר", לאחר שנים רבות שבהן נהג הסיווג הקודם, נוגד את חוקי ההקפאה וכי הסיווג המתאים לנכס הוא זה שמבחין בין שטח ה"מסחר" לשטח ה"מחסנים". בתי המשפט המינהליים קיבלו הכרעות סותרות בסוגיה;

ביום 30.6.11 ניתן על ידי כב' השופטת בוסתן פסק הדין בעת"מ 45223-05-10 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת ואח' נ' עיריית פתח תקווה, שבגדרו נקבע כי עיריית פתח תקווה שינתה את מדיניות חיוב הנכסים המשמשים למחסנים ולעסקים בתחום העיר בניגוד לחקיקת ההקפאה.

ביום 8.12.11 ניתן על ידי כב' השופטת בוסתן פסק הדין בעמ"נ 11948-02-10 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' עיריית פתח תקווה, שבגדרו התקבל ערעור שהגישה המערערת על החלטת ועדת הערר לפיה הסיווג הנכון לשטח המצוי במחלוקת הוא "מסחר" ונקבע, כי מחסן שבו החזיקה סופר פארם בצמוד לעסק יחויב בתעריף הסיווג "מחסנים".